מבוא חשיבות מחקר הקבורה נושא הקבורה בעת העתיקה הפך זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהמחקר היישובי הרב תחומי , הכולל גם היבטים ארגוניים חברתיים וכלכליים . כל מחקר ארכאולוגי ראוי לשמו מתמקד בין השאר בהכרת מנהגי הקבורה ודרכי הטיפול במתים שנקטו חברות שונות . מחקר הנקרופוליס של ירושלים של ימי הבית השני , מהתקופות ההלניסטית המאוחרת ( החשמונאית ) והרומית הקדומה ( ההורדוסית , ( נשען על חפירות וסקרים ארכאולוגיים שנעשו בעיר ובסביבתה מאז המאה התשע עשרה . תוצאותיו מאפשרות ציור של מפת קבורה צפופה ביותר סביב המרכז העירוני החשוב . מסתבר כי כ 900 מערות הקבורה אשר סביב העיר מאותה עת , המוכרות לנו לפי שעה , יוצרות טבעת צפופה של קברים , אשר מעטות דוגמתה בערים אחרות במזרח . ייחודה של מפת הקבורה של ירושלים הוא בכמות הניכרת של קברים מתועדים ובמידע שנמסר על אודותם , ובפרט מאותן מערות שנתגלו תמימות וממצאיהם נותרו באתרם . פרישת המערות סביב העיר תורמת להבנת תחומים כמו : בעלויות על קרקעות , המערך החקלאי הסובב ומפת הדרכים והכפרים בטבעת שבטווח חמישה ק"מ ויותר סביב העיר . חשיבות הטיפול במתים בירושלים ותשומת הלב שהוקדשה להט...
אל הספר