עליית עזרא בשנת 458 לפסה"נ עלה עזרא לירושלים בראש קבוצת עולים גדולה . רבים מן העולים נמנו עם אותם בתי אב שכמה מבניהם כבר עלו לירושלים בעלייה קודמת . העולים , שהתרכזו בנהר אהוא , היו מן העם והכוהנים , אבל לא היו ביניהם לוויים ( עזרא ח טו . ( עזרא גייס לוויים ונתינים בכספיא ( שם פסוק טז ואילך , ( אחד המרכזים החשובים של בני הגולה . בשל הרכב זה של עליית עזרא , יחד עם תופעות אחרות , חלו שינויים מהותיים במבנה הקהילה ובהרכבה של אוכלוסיית ירושלים . בעוד שלפני עליית עזרא היה היחס בין הכוהנים למי שאינם כוהנים אחד ל 5 . 4 הרי לאחר עליית עזרא נשתנה היחס לטובת הכוהנים והיה אחד ל . 0 . 8 הדבר בלט כנראה בייחוד בירושלים , שם התרכזו רוב הכוהנים והלוויים משרתי המקדש . יש להניח שהתפתחות זו סייעה להתחזקות הנטייה לתיאוקרטיה , שהיו לה שורשים עמוקים בהשקפותיהם של חלק מחברי הקהילה . נטייה זו מתבטאת _ב'תוכנית השיקום' של ספר יחזקאל _ובחזונות זכריה . נראה שגם עזרא עצמו שאף לארגון _תיאוקרטי . בזיכרונותיו הוא מדגיש שתי פעולות ושני הישגים שלו : הטיפול במקדש ובפולחן , וביטול נישואי התערובת שפשו בין חברי הקהילה .
אל הספר