_פרק חמישי _בין מצרים לבבל וחורבנה של ירושלים שני העשורים האחרונים בקיומה של ירושלים בימי הבית הראשון היו פרשה עגומה וקודרת , שהוליכה לחורבן העיר וממלכת יהודה ולביטול שלטון בית דויד . הטעם לדרדורה של ירושלים היה , בראש ובראשונה , השינויים במפה הגיאופוליטית של המזרח הקדום . ממלכת אשור , ששלטה בכיפה מאות בשנים , נדחקה ונעלמה לחלוטין מן הזירה המדינית מפני בבל , או ביתר דיוק , מפני הממלכה הניאו בבלית או הכשדית . על תקופה רבת מתח זו עומד לרשותנו שפע של מקורות , יותר מאשר לגבי כל תקופה קודמת בתולדות ישראל . למקורות אלה מתוסף הממצא הארכיאולוגי העשיר מירושלים , ויחדיו הם ממחישים בפירוט רב את ההשתלשלות הפנימית מדינית והצבאית שאפפה את ירושלים ואת רחבי יהודה . ריבוי התיעוד מאפשר לערוך מעין מחקר מיקרו היסטורי ביחס לתקופה זו . שלא כרגיל בתקופת המקרא , ניתן להתחקות אחרי האירועים ברווחי זמן זעירים בדיוק של חודש ולעתים אפילו _שליום . משמת יאשיהו בקרב מגידו , בקיץ שנת 609 _לפסה''נ , הקיץ הקץ על ריבונותה המדינית של יהודה . יתר על כן , עתה נקלעה יהודה למערכת כוחות דו קוטבית - מצרים מזה וממלכת בבל מזה . נ...
אל הספר