איגרות אל־עמארנה

איגרות אל עמארנה מאז כתבי המארות אופפת את ירושלים אפלה מוחלטת למשך כארבע מאות שנה , וזאת חרף עשרות תעודות על ארץ כנען , בעיקר כתובות מלכותיות ממצרים , העומדות לרשותנו . _משמורם המסך מעל העיר , מתגלה לעינינו תמונה חיה וססגונית , הודות לאיגרות אל עמארנה , המאירות את כנען כולה ברבע השני של המאה _הי"ד , ביתר בהירות וביתר פירוט מכל מה שידענו עליה עד אותו זמן . הארכיון המצרי שנתגלה באתר אל עמארנה שבמצרים בשנת 1887 הוא ארכיון ממלכתי , המקיף למעלה מ 350 איגרות . אלו איגרות שהפרעונים אמנחתפ השלישי , ובייחוד בנו , אמנחתפ הרביעי , המוכר יותר בשמו אח'נאתון , מתקן הדת המצרי הגדול , החליפו עם שליטי המעצמות של אותו זמן , ובעיקר עם המושלים הכפופים להם על אדמת כנען . בכלל חליפת האיגרות המסועפת נתגלה גם התיק הדיפלומטי , אם לנקוט מושגים מודרניים , של ממלכת ירושלים , ובו שש איגרות כתובות אכדית ( לשח המשא ומתן הבין לאומי ברחבי קדמת אסיה , ( ששיגר עבךח'בה , מלך ירושלים , לפרעה , ומרביתן לאח'נאתון ( _ראה תרגום מכלול המכתבים לעברית בנספח לפרק זה . ( איגרות אלו , שהן מפורטות למדי ומכילות בסך הכל למעלה מ 300 ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי