רבא חריף ובקיא חברו של אב » ובר פלוגתא שלו לאורך שנים רבות היה רבא , מראשי האמוראים שבבבל בדור הרביעי . אביו היה רב יוסף בר רומא . רבא נולד בעיר מו זוזא שעל החידקל , ונפטר בשנת 351 לספירה . רבותיו המובהקים היו רב נחמן בר יעקב , ראש ישיבת סורא רב חסדא , ראש ישיבת פומבדיתא רב יוסף . משנפטר רב יוסף , היה רבא אחד המועמדים לרשת את מקומו , אולם אביי נבחר , ורבא שב לעירו , מרווזא , ופתח שם בית מדרש , שהתחדשו בו חידושי תורה גדולים . תלמידיו , משעמדו על שיטתו , סירבו ללמוד אצל חכם אחר . השמועה על לימודו המיוחד עשתה לה כנפיים , עד כי אחד החכמים אמר לתלמידיו כי במקום לגרם עצמות אצל אביי , עדיף לאכול בשר שמן בבית מדרשו של רבא . כאשר נתבקש אביי לישיבה של מעלה , התמנה רבא לעמוד בראש ישיבת פומבדיתא . הוא קיבל על עצמו את התפקיד הנכבד , אולם לא נטש את מחוזא , אלא העביר את ישיבת פומבדיתא למקומו , כך שכל חכמי בבל חסו עתה תחת כנפיו . וכך , עד לפטירתו היתה זו הישיבה היחידה בבבל . מה הריץ את כולם אליו ? דרכו של רבא בלימוד היתה ייחודית בהגיונה החריף . הוא העדיף את הניתוח והסברה ולא את השמועה , הכריז על עצמו ...
אל הספר