המעבר הארגוני-דוקטרינארי מלוחמים בלתי סדירים לצבא סדיר : ביסוס שש חטיבות חיל רגלים הגדלת גדודי הפלמ"ח משהחלו התקפות הערבים על היישוב העברי בארץ , למחרת החלטת עצרת האומות המאוחדות ב 29 בנובמבר , 1947 נכנסה מיד חטיבת הפלמ"ח לפעולה וגדודיה פעלו בכל אזורי הארץ . במקביל גויסה גם "הרזרבה" ( אנשי המילואים ) של הפלמ"ח . גיוס זה הרבה את מספר הפלמ"חאים בשירות פעיל ואפשר כבר בינואר 1948 להגדיל את מספר גדודי הפלמ"ח מארבעה לשישה ולהפעילם בגזרות המסוכנות ביותר : הגדוד השלישי — בגליל העליון המזרחי ; הגדוד הראשון — בבקעת בית שאן , בעמק יזרעאל , בעמק זבולון ובגליל המערבי ; הגדוד החמישי — באבטחת התחבורה לירושלים ; הגדוד השישי — באיזור ירושלים ובאבטחת התחבורה לירושלים ; הגדוד השני —בנגב ; הגדוד הרביעי ( שהיה גם גדוד המטה ) — במשימות של פשיטות מיוחדות . במסגרת הגדוד הזה — הגדוד הרביעי — נכלל עדיין הפלי"ם ( הפלמ"ח הימי , ( וזאת מתוך כוונה לבסס עליו את חיל הים הישראלי . החטיבות ומרחביהן
אל הספר