ההתפתחויות בירושלים המזרחית בשנות החמישים הראשונות היתה העיר המזרחית נתונה בכעין שיתוק , שנבע הן מתוצאות הקרבות וחלוקת העיר , והן מגישה ירדנית עקיבה שהעדיפה בגלוי את עמאן על ירושלים . משנת 1949 עד 1967 גדלה אוכלוסיית עמאן פי עשרה , מ 40 , 000- ל 400 , 000- תושבים , ומספר תושבי ירושלים המזרחית גדל רק בכחמישה אחוזים מ 65 . 000- ל 68 . 000- בלבד . ירושלים , שקודם למלחמה היתה בירת הארץ , מושב מוסדות הממשלה ושער להינטרלנד גדול , שכלל אפילו את עבר הירדן המזרחי , הפכה עתה בחלקה הירדני לעיר קטנה , עורפית ומרוחקת ממרכזי השלטון . עם זאת חלו בעיר הירדנית מספר שינויים . אזור שער יפו , ששימש מרכז כלכלי ותחבורתי מוביל עד , 1948 היה לגזרת גבול . השער נסגר ורוב השטחים סביבו נכללו בשטח ההפקר . אזור שער שכם ירש את מקומו כמרכז העסקי , וממנו יצאו קווי האוטובוסים והמוניות לערי הגדה המערבית ואף אל מעבר לירדן . התיירות הגיעה תחילה טיפין-טיפין , בדרך הארוכה מירדן , אך בשנות השישים חל שינוי בעניין זה , משהחליט המלך חוסיין להפוך את ירושלים למרכז התיירותי של ממלכתו . מלכי ירדן טיפחו את מוסדות הדת המוסלמיים בירוש...
אל הספר