התותבות השטח הבנוי תקופת השלטון הבריטי בירושלים התאפיינה בין השאר בהרחבה ניכרת של השטח הבנוי . לאחר שתי תכניות-האב לעיר שהוכנו עוד בימי השלטון הצבאי , המשיכו הבריטים בימי השלטון האזרחי לתכנן את העיר החדשה . בשנת 1922 הגיש צ ' רלס רוברט אשבי , מזכיר האגודה 'למען ירושלים , ' תכנית לפרישת אזורי המגורים , התעשייה הקלה והשטחים הירוקים בעיר . שלוש שנים אחר כך הגיש האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי תכנית מפורטת יותר , והיא אושרה לאחר מספר שנים והיתה בתוקפה עד שנות הארבעים . עיקרה של התכנית : ריכוז שכונות המגורים בשולי העיר , בדרום ובצפון . עוד תכנית לבניין העיר הוכנה באמצע שנות הארבעים בידי הנרי קנדל , יועץ הממשל המנדטורי לתכנון ערים , והיא הטביעה את חותמה על ירושלים עד לסיום השלטון הבריטי . לא היו בה חידושים רבים , וביסודה הרחיבה את קודמתה . בניגוד לתשומת הלב המרובה שהקדישו הבריטים לתכנון-העל של ירושלים , הם מיעטו באופן יחסי לבנות בה . מספר המבנים המרשימים שהקימו אינו גדול . ביניהם ניתן למנות את בית הנציב העליון ' ) ארמון הנציב (' בג ' בל מוכבר שבדרום העיר , בניין הדואר המרכזי ברחוב יפו , בית-ה...
אל הספר