תקופת השלטון המצרי תשע שנים במאה הי " ט ( 1840-1831 ) היתה ירושלים נתונה תחת שלטון מצרים בהנהגת מוחמד עלי . הלה , יחד עם בנו איברהים פאשא , מרד באדונו הסולטאן , השתלט על ארץ-ישראל וסוריה , והגיע עד אנטוליה . הממשל המצרי ביטל את הסדרים הישנים בארץ ואת החלוקה למחוזות ולנפות . גבולה הצפוני של ארץישראל נקבע בצידון , וכולה נחשבה למחוז אחד שמרכזו ירושלים . בתקופת השלטון המצרי בירושלים התפתחה העיר ועברה שינויים גדולים . לראשונה זה דורות היא היתה נתונה בידי שלטון חזק , שכפה חוקים , תקנות והסדרים , הכביד עולו על התושבים המוסלמים , והקל ביחס לנוצרים ובמידה מסוימת גם ביחס ליהודים . ירושלים נפתחה לרוחות חדשות ולהשפעה גדלה והולכת של המעצמות האירופיות . אלה מיהרו לנצל את ההזדמנות שנקרתה להן - הן ישירות , כמו שעשתה ממשלת בריטניה , שפתחה בשנת 1839 קונסוליה ראשונה קבועה בעיר , והן בדרכי עקיפין , באמצעות חיזוק כוחם של שליחים שונים מטעמן כגון כמרים ומיסיונרים . על התושבים המוסלמים נאסר להחזיק נשק , והם גויסו לצבא . כוחה של המנהיגות המוסלמית נחלש , וההקלות ללא-מוסלמים היו לצנינים בעיניה . אין פלא שבשנת , ...
אל הספר