פאשא לדכא את המרידה . צבאותיו של זה התמקמו על הר הזיתים והחלו מפגיזים את ירושלים . המורדים השיבו אף הם באש מתותחים שלקחו שלל בעת שהשתלטו על המצודה הסמוכה לשער יפו . שבועיים של מצור והפגזות מוטטו את המגינים , והעיר נפלה בידי התוקפים בשמיני עצרת של שנת תקפ " ו 4 ) באוקטובר . ( 1825 בניגוד למקובל בימים ההם לא נעשו שפטים בתושבי העיר , וכפי שכתב חוקר ארץ-ישראל יהוסף שוורץ בספרו 'תבואות הארץ ' , ( 1845 ) 'ויתנו לו [ המגינים ] המבצר , וישב איזה ימים בעירו , וילך לדרכו לשלום . ' היהודים , בהיותם עדה של בני חסות , לא השתתפו באופן פעיל במרידות , אולם סבלו ככל שאר תושבי ירושלים במהלכן ואחריהן . רכוש יהודי ניכר נפגע ונשדד , ועל היהודים הוטל לשלם מסים כבדים כדי להחזיר לשלטון את הוצאותיו . הקהילה היהודית ככלל ואנשיה כפרטים התרוששו כמעט כליל . המוסלמים והנוצרים בשנים 1830-1800 לא חל כמעט שינוי בגודלה של העדה המוסלמית בירושלים . בתחילת המאה היא מנתה כ 4 , 000- נפש , ולאחר שלושה עשורים - לא הרבה מעבר ל . 4 , 500- כך גם הנוצרים לקהילותיהם השונות , שמנו תחילה פחות מ 3 , 000- נפש , ובשנת - 1830 רק מעט יות...
אל הספר