ירושלים בראשית המאה הי "ט

משמעות ; לאחר הפסקה של 1 , 800 שנה שוב היה רוב יהודי בעיר ירושלים . הנה כי כן , אם בתחילת המאה מספר תושבי עכו ועזה עלה כמעט למספר תושבי ירושלים , בשלהי המאה לא היתה בכורתה של ירושלים מוטלת בספק : היא היתה העיר הגדולה והחשובה ביותר בארץ-ישראל . ירושלים בראשית המאה הי "ט שלושת העשורים הראשונים של המאה הי " ט לא רמזו עדיין על הצפוי לירושלים בשנים הבאות . היתה זו עיר פרובינציאלית קטנה בשולי האימפריה העות'מאנית , על גבול המדבר , עיר הכלואה בתוך חומה שהוקמה במחצית הראשונה של המאה הט " ז על יסודות קודמים , ואשר שעריה נסגרים מדי ערב מפחד שודדים . בעיר , שכל כולה השתרעה על שטח של פחות מקילומטר רבוע אחד , לא חל כמעט שום שינוי מאות שנים . מצב המבנים היה בכי רע , ורבים מהם היו בשלבים שונים של התמוטטות . בין הבתים היו שטחים ריקים לרוב . רצועת קרקע ברוחב של עשרות מטרים ואף מאה ויותר , בצד הפנימי של החומה - בחלקים ניכרים של העיר - נותרה ריקה מאות שנים , ושימשה מזבלה , שדה בור , או לכל היותר לזריעת תבואות . התורכים , מנימוקים שלהם , לא אפשרו לתקן אפילו מבני ציבור כמו כיפת הסלע וכנסיית הקבר , שניזוקה ק...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי