התקופה הממלוכית וב היתה ירושלים בידי המוסלמים . שליטיה במהלך מאות השנים הבאות לא היו ערבים , ואף לא בני הארצות השכנות , אלא ממלוכים - אנשי צבא יוצאי דופן , רובם מפקדי גדודים , % שהשתלטו בשנת 1250 על מצרים ושלטו בה ובארצות הסמוכות לה עד 7 ו 5 ו . הסולטאן הממלוכי , שבירתו היתה קהיר , לא קיבל את שלטונו בירושה , אלא נבחר על-ידי עמיתיו לעבדות ולנשק , וזאת לתקופת חייו בלבד . בשל חינוכם הדתי היו הממלוכים מוסלמים נאמנים שהיו משוכנעים כי התקדמותם קשורה קשר בל יינתק לדת שקלטה אותם , והם היו אסירי תודה לדת האסלאם שהיטיבה עמם . את חובם השתדלו להחזיר לה בכל זמן ובכל מקום - לרבות בירושלים . במהלך שלטונם הארוך בירושלים השתדלו הממלוכים - מהשולטאן עד אחרון נאמניו - למחוק את סימני הנצרות מהעיר ולהחליפם בסימנים מוסלמיים . בראש וראשונה הם בנו את העיר ברוח האסלאם והקימו בה מסגדים , בתי-ספר דתיים ( מדרסות , ( אכסניות לעולי רגל ולמיסטיקנים דתיים שהתרכזו בירושלים ומתקנים לנטילת ידיים ולרחיצת רגליים לפני התפילה המוסלמית . אין תמה אפוא שלעיר נוספה שורה ארוכה של מבנים , שחלקם ניצבים בה עד ימינו .
אל הספר