חיי היהודים בירושלים בעת ההיא היו קשים . הפרנסה נמצאה בדוחק , ובנוסף היה על נכבדים ורבנים בעיר להתעמת לא אחת עם עולי רגל ועם עולים שהתיישבו בעיר , ובהם גדולים בתורה , אשר מתחו ביקורת על רמתה של ההנהגה הרוחנית של קהילת ירושלים , וטענו כי ראשיה אינם גדולים דיים בתורה . מצויות בידינו למשל תלונות בעניין זה שנשלחו אל נגיד יהודי מצרים אברהם בן הרמב " ם . רוב הרבנים החשובים שעלו ארצי ! מצרפת ומאנגליה בשנים 1-1210 רבו העדיפו להתיישב בעכו ולא בירושלים , ומסבירים זאת בכך שהם לא רצו להיות כפופים לפחותים מהם , לדעתם . התהפוכות המדיניות והצבאיות באותן שנים - העשורים הראשונים של המאה הי " ג - גרמו לזעזועים בחיי הקהילה והפרטים בה כאחד . יהודי ירושלים , כמו המוסלמים בעיר , היו נתונים בסכנה כאשר התקרבו חילות הצלבנים , או בעת שהשלטון האיובי החליט להרוס את הביצורים ( וראה להלן . ( הבעיות החמירו כשנמסרה ירושלים לידי הצלבנים בשנת . 1229 המוסלמים נטשו את העיר , ואתם יצאו גם היהודים , אף שלא ידוע על איסור מחודש של מגורי לא-נוצרים בעיר . אולם נסיון העבר לימד את היהודים והמוסלמים לגלות חשדנות מרבית כלפי הצלבני...
אל הספר