הפכה למדרסה מוסלמית בשם צלאחיה , על-שמו של צלאח א-דין . מעתה ירושלים איננה עוד בירה . על נוצרים ויהודים נאסר לעלות להר הבית , ומי שעבר על האיסור היה צפוי לעונש מוות . השלטון החדש עודד התיישבות של מוסלמים בעיר . לוותיקי הלוחמים הוענקו נחלאות מחוץ לעיר , וברבות הימים התפתחו סביב קברי שניים מהם שכונות מוסלמיות - הידועות עד ימינו - שיח ' ג'ראח ואבו תור . הנוצרים התרכזו סביב כנסיית הקבר והיהודים בשכונה משלהם . מעמד הלאמוסלמים הוגדר מחדש כבני חסות , והיה עליהם לשלם מס גולגולת לשלטון תמורת הבטחת הרכוש והנפש . יהודי ירושלים בתקופה האיובית כיבוש ירושלים על-ידי צלאח א-דין חידש את היישוב היהודי בעיר , ועם השנים נתחברו מסורות ואגדות על כך . הסופר והמשורר היהודי מספרד ר' יהודה אלחריזי , שביקר בירושלים כשלושים שנה לאחר שחזרה לידי המוסלמים , מביא באחת המקאמות שחיבר דברים ששמע מפי יהודי מירושלים על שובם של היהודים לעיר : ' אמר לי : מיום לכדוה ישמעאלים / שכנוה ישראלים . / אמרתי . ומדוע לא שכנוה בהיותה בידי הערלים ? אמר : מפני שאמרו כי הרגנו אלהיהם /
אל הספר