הכיבוש הפרסי בתחילת המאה השביעית רגשה הקיסרות הביזנטית בשל מרידות ועימותים בנושאים מדיניים ודתיים פנימיים . בימי הקיסר פוקס פרצו מהומות בערים מרכזיות שונות , לרבות ירושלים , שבה סערו הרוחות לאחר שהקיסר הדיח את הפטריארך של העיר . הפרסים , יריביהם המושבעים של הביזנטים , ניצלו את התערערות המצב בקיסרות , וגיסותיהם פלשו פעם אחר פעם לשטחים ביזנטיים . הם זכו לשיתוף פעולה של חלק מן האוכלוסייה הנוצרית , ואף היהודים לא הסתירו את שמחתם למפלת השלטון הביזנטי , שהרבה להטיל עליהם גזרות והגבלות . המאבק האלים בין המלכויות נתפס בעיני היהודים באתחלתא דגאולה וכפעמי משיח , ולכן אין להתפלא על כך שסייעו לפרסים במסעי המלחמה שלהם . עדויות מן הזמן ההוא מספרות כי הסגירו ערים ויישובים ביזנטיים לידי הצבא הפרסי המתקדם . ידוע כי בעכו עשו היהודים שפטים בנוצרים . העובדה שמלך פרס בעת ההיא נקרא כוסת ( השני ( - הזכירה לבני הדור מלך פרסי מן העבר ההיסטורי הרחוק , הלוא הוא כורש , שהחזיר את היהודים הגולים לארצם . היהודים טיפחו בלבם תקווה שימי שיבת ציון עומדים לחזור . הצבא הפרסי חדר לארץ-ישראל מן הצפון , ואליו הצטרפו אלפים מב...
אל הספר