מפעלות הקיסרית אוודוקיה בירושלים אחרי ההפסקה הקצרה בתקופת יוליינוס , נמשך התהליך של השתלטות הנצרות על ירושלים . עם השליטים אשר השקיעו רבות בבינוי העיר ובפיתוחה נמנית הקיסרית אוודוקיה . ארמון הקיסרות הביזנטית היה רחוק מירושלים , וביקורים קיסריים בעיר הקדושה אך המרוחקת היו נדירים מאוד . על רקע זה יש חשיבות לשהייתה הממושכת של אוודוקיה , אשת הקיסר תיאודוסיוס השני בירושלים . בשנת 438 החליטה אוודוקיה לעלות לרגל לירושלים . בשובה , ואתה שרידי קדושים , הסתכסכה עם פולכריה , אחותו הבכורה של הקיסר . פולכריה העלילה על אוודוקיה עלילת ניאוף , וכדי להיחלץ מן התסבוכת הודיעה אוודוקיה על רצונה לצאת לגלות בירושלים , שמצאה חן בעיניה בעת ביקורה בה . את חמש-עשרה השנים הבאות , עד פטירתה , עשתה בירושלים . תרומה גדולה העלתה אוודוקיה לבינויה של ירושלים הביזנטית . היא הקימה בעיר כנסיות , בתי-חולים , מוסדות צדקה וסעד ומבנים מפוארים , כמו ביתו של האפיסקופוס ( האפיסקופיון . ( היא אף מימנה , מכיסה הפרטי , את הקמת חומת העיר , ולראשונה מאז חורבן בית שני הקיפה
אל הספר