השלטון בירושלים בשלהי התקופה ממלכתו של הורדוס לא האריכה ימים לאחר מותו , בשנת 4 לפה " ס . הרומאים חילקו אותה בין בניו , ועל ירושלים הפקידו את בנו ארכלאוס , בתואר אתנרך ולא מלך . ארכלאוס שלט בירושלים עשר שנים , שהיו שנים קשות לאוכלוסיית העיר . בשנת 6 לספירה הודח ארכלאוס על-ידי הרומאים , ויהודה היתה בעשרות השנים הבאות לפרובינציה הנתונה לשלטונם של נציבים רומאים . ירושלים ירדה מגדולתה גם מסיבה נוספת : היא לא היתה עוד בירת הפרובינציה יהודה ; הנציבים הרומאים המירו את הבירה המסורתית של מלכות בית דוד ושל עם ישראל בארצו בקיסריה , העיר החדשה שהקים הורדוס לכבוד הקיסר אוגוסטוס . יחסם של תושבי יהודה וירושלים לרומאים לא היה אחיד . השכבות הגבוהות והכהונה הבכירה שיתפו לרוב פעולה עם _/ _mSttH הממשל . לעומת זאת בקרב המוני העם והפרושים היתה מידה לא מבוטלת של אי שביעות רצון מן השלטון הזר , שהלכה וגברה ברבות השנים בשל התנהגותם ויחסם של הנציבים . ראשוני הנציבים הרומאים השתדלו לנהוג באיפוק , ולא התערבו יתר על המידה בנעשה בירושלים , אם כי בנושאים מרכזיים היתה ההכרעה בידיהם . בין השאר הם מינו את הכוהנים הגדולי...
אל הספר