חורבן ירושלים אחרוני המלכים ביהודה בימי בית ראשון , יהויקים , יהויכין וצדקיהו , לא השכילו להבין את ההתפתחויות המדיניות בתקופתם ושגו בכריתת בריתות . בעקבות מרידתו של המלך יהויקים , שיגר נבוכדנאצר כוחות עונשין נגד יהודה בשנת 589 לפה " ס וצר על ירושלים . כרוניקה בבלית מספרת כי 'בשנת שבע [ למלכות נבוכדנאצר , [ בחודש כסלו , קבץ מלך אכד [ נבוכדנאצר ] את חילו , עלה על ארץ חת וחנה על עיר יהודה [ ירושלים ] וביום ב ' באדר לכד את העיר . את מלכה [ יהויכין ] תפס , מלך כלבבו [ צדקיהו ] הפקיד בה . מס כבד לקח ממנה ושלח לבבל . ' יהויכין , בנו של יהויקים , שהומלך כנראה בעת המצור , מלך רק שלושה חודשים . הוא מיהר להיכנע לכוחו העדיף של נבוכנאצר ועמו גלתה לבבל העילית החברתית והמנהיגות הפוליטית והצבאית . דודו של המלך , צדקיהו , אחי אביו , מונה על-ידי נבוכדנאצר למלך יהודה . עשר השנים הבאות , האחרונות למלכות בית דוד בירושלים , היו קשות ומרות . ההגליה לבבל גרמה לדלדול חברתי וכלכלי ולחיכוכים פנימיים . צדקיהו התגלה כמלך חלש והססן , השבוי בידי שריו ויועציו . החלטתו למרוד באדוניו , מלך בבל שמינהו , המיטה אסון על ממ...
אל הספר