בעקבות פילוג הממלכה מעמדו המדיני של עם ישראל בארצו היה תלוי בנסיבות הפוליטיות במזרח הקדום . גידולה וקיומה של ממלכת דוד ושלמה נתאפשרו במידה רבה הודות להעדרם של גופים מדיניים חיצוניים חזקים בסוריה-ארץ-ישראל : מצרים היתה נתונה במחלוקות פנימיות ; אשור טרם חרגה מגבולות ארצה ; וממלכות ארם בסוריה , ובראשן ארם-צובא , הוכו מכה ניצחת בידי דוד . אך לקראת סוף ימי שלמה ועם פילוג הממלכה חל שינוי במאזן הכוחות : במצרים מלך שישק , שהחל מרחיב את תחום שלטונו לעבר ארץ-ישראל ; ארם-דמשק פרקה עול ; ובאופק החלה המעצמה האשורית מגלה התעניינות במתרחש במרחב סוריה-ארץ-ישראל . בפתח עמדה תקופה של פלישות , מלחמות ובריתות עם כוחות פוליטיים שונים , במיוחד במסופוטמיה ובמצרים . משנתפלגה ממלכת ישראל בימי המלך רחבעם , בנו של שלמה , בשנת 928 לפה " ס בקירוב , ירדה קרנה של ירושלים . שבטי הצפון , שלא השלימו עם מעמדו המועדף של שבט יהודה , הרימו את נס המרד , ובשטחה של ממלכת שלמה קמו שתי מדינות - ישראל ויהודה . ירושלים היתה מעתה , ובמשך כשלוש מאות וחמישים שנה , בירתה של יהודה בלבד . מעמדה נחלש , שכן המלך הראשון בישראל , ירבעם בן ...
אל הספר