ויליאם סקווייר אביא למפגש זה מספר תמונות אישיות . הגעתי ברכבת מפורט סעיד בפברואר . 1948 באנו לרפיח , שהייתה אז עיירה קטנה לצד מסילת הברזל . היא השתנתה קצת מאז . הרכבת הייתה יעילה למדי , וחבל שנעלמה . אני סבור שהייתה יכולה למשוך תיירים אילו נבנתה מחדש . בימים ההם יכולת לקנות כרטיס לביירות , לבגדד , ואולי גם לחלב ולאיסטנבול . למעשה ירדתי בלוד , מכיוון שזה מה שצוויתי לעשות על ידי קצין התובלה . מתחנת לוד נסעתי לירושלים במשאית צבאית . הייתי נרגש ביותר ; הייתי בן . 19 לא היה לי כמעט ידע על תולדות התנועה הציונית או על הפוליטיקה של המזרח התיכון . הייתי חייל מן השורה , וקראתי בזמנו את התנ"ך _, כך שהנסיעה לירושלים הייתה בעבורי משהו מיוחד . איני בטוח למה ציפיתי . עמדתי להצטרף לפלוגה הראשונה של גדוד ספול ק , ( Suffolk ) שהוצב במחנה אלנבי . אחדים מכם בוודאי יזכרו אותו , מכיוון שאתם חלק משני האחוזים של אוכלוסיית ישראל שהיו בירושלים , כמוני , בתקופה ההיא . האווירה הייתה מתוחה למדי . לידנו הוצב גדוד של הלגיון הערבי , עם מכוניות משוריינות ; אך אנו היינו גדוד חי"ר רגיל עם נושאי מכונות ירייה מסוג וירן . ...
אל הספר