מבוא כ 2600 מיני צמחים עילאיים גדלים בר בארץ ישראל . למעשה , אין לדעת מהו מספרם המדוייק , שכן מינים חדשים מתגלים עד היום , ומינים אחרים נכחדים . בין הבוטנאים מתגלעים חילוקי דעות גם בדבר תיחום גבולותיה הבוטניים של הארץ . אפילו היו הגבולות המדיניים קבועים , הם לא היו חופפים את הגבולות הבוטניים : מינים רבים מאוד גדלים משני עברי הירדן , ומינים מעטים גדליכו במזרח הירדן ולא במערבו . מינים מעטים יחסית גדלים רק בחצי האי סיני ולא בנגב , ואילו בצפון חופפים תחומי צפון הגליל לתחומי דרום לבנון . רק החרמון מהווה מעין אי מבודד של צמחיה הררית צפונית , ודעות החוקרים חלוקות האם יש לכלול אותו בתחומי ארץ ישראל . אנציקלופדיה זאת אינה כוללת כמעט צמחים שמקום גידולם רק במזרח הירדן ובסיני , ואינם מצויים גם במערב הירדן ובנגב , אולם נכללים בה הבולטים בין צמחי החרמון . שני הכרכים 0 ו-וו , העוסקים בצמחים העילאיים , הם למעשה ספר אחד שנחלק לשניים מטעמים טכניים : הערכים סודרו לפי המקובל במדע הבוטניקה בישראל . כרך 10 כולל מינים בני המשפחות מן המחטניים ועד הסוככיים . כרך 11 כולל מינים בני המשפחות של מאוחי עלי הכותרת מ...
אל הספר