כא . משכונות ופיקדונות חלק מעסקאות רכישת נכסי דלא ניידי נקראו "מכירה על תנאי , " ובעצם היו משכון של נכס תמורת הלוואה כספית : והיה והממשכן לא פרע את חובו , הופך הנכס הממושכן לנכס שנמכר , בתמורה לדמי החוב שלא נפרע במועדו . דרך עקיפין זו הייתה ביטוי לביקוש גדל והולך לנכסי דלא ניידי מצד יהודים , ששילמו לעתים מראש את דמי השכירות בחזקת הלוואה למשכיר , ובתמורה נחשב הבית לממושכן להם ( תעודה מס' . ( 275 לעתים מושכנו נכסים של יהודים לטובת יהודים אחרים לתקופה מוגדרת ( תעודה מס' . ( 276 כל עוד נשמרה הבעלות בידי הממשכן , היה לו אינטרס מובהק לרשום זאת בפנקסי רישום הקרקעות " ) טאבו , ( " ומשנפרע החוב אפשר היה למחוק את "הערת הרישום" של המשכון מספרים אלה ( תעודה מס' . ( 277 לעתים , כשהחוב היה קטן , היה בעל החוב ממשכן חפצים אצל הנושה ( תעודה מס' . ( 273 הדרישה להחזרת הבעלות המלאה על המשכון הייתה מתבררת אצל הקאדי , וכך גם נעשה כאשר אחד הצדדים טען להפקדת חפצי ערך אצל צד אחר . בראשית המאה הכ' תבעה יהודייה תימנייה מתושבות שכונת היהודים יהודי תימני על דבר תכשיט זהב שהפקידה כפיקדון בידיו . הנתבע הכחיש את טענת...
אל הספר