כ . שיפוץ מבנים חל ק מן המבנים שקנייתם תוארה בתעודות דלעיל נקנו כשהם הרוסים באופן מלא או חלקי . כוונת הרוכשים הייתה לבנותם מחדש או לתקן את הזקוק לתיקון . אלא שהחוק , שהכיר בזכותם של בעלים לשפץ את נכסיהם , התיר לעשות זאת רק בתנאי שיוחזרו למתכונתם הקודמת . מדי פעם , בעיקר כשהדברים היו אמורים בשיפוץ נכסי הקדש , היה הקאדי מתבקש לתת אישור להקצאת כספים לצורך התיקון , ואז היה דורש דין וחשבון טכני המאשר כי לא נעשתה כל חריגה מצורת המבנה המקורית ומידותיו . בשנת , 1835 למשל , בימי השלטון המצרי בירושלים ביקשו נציגי העדה הקראית אישור לשפץ כמה מבתיהם , שניזוקו מאוד על ידי גשמי החורף . הקאדי אישר להם את השיפוץ , בתנאי שלא יחרגו משטח המעטפת המקורית , אך עם זאת , הוא אימץ את השיפורים שהוכנסו באיכות הבנייה עצמה ; תוספת קורות ברזל ולבנים בקירות ( תופעה שהכרנו בירושלים כבר במאה הקודמת ) ואף כיסוי הגג ברעפים — חידוש שהוכנס בראשית המאה הי"ט בלבנון ובארץ ישראל בהשפעה אירופאית ( תעודה מס' ו . ( 27 בראשית המאה העשרים חוזרת תופעה זו על עצמה גם בשכונת ניסן ב"ק , שמחוץ לחומות , מצפון לשער שכם : בית בן שתי קומות ,...
אל הספר