לז . ערבויות ערבויות של יהודים - הן כלפי אחיהם הן כלפי מוסלמים ונוצרים - היו מוסד מקובל מאוד בעיסקאות כלכליות . משנוצר חיוב כספי היה הנושה פונה אל בית הדין ומבקש לממש את הערבות בדרך של הטלת חיוב כספי על מי שנטל על עצמו את הערבות במקורה . הקאדי היה מבקש לאמת את התביעה וככל שסופקו ראיות שאימתו אותה היתה הערבות מופעלת הלכה למעשה . במקרים רבים היתה הערבות ניתנת בתוך המשפחה : אישה לאחיה או אישה לבעלה ( תעודה . ( 476 לאחר שתובע נוצרי הביא עדים שהוכיחו את טענתו חויבה בדין היהודייה שערבה לאחיה על חוב של 80 ו גרוש ( תעודה . ( 473 אפוטרופסית יהודייה תבעה בשם בתה הקטינה את סלטאנה היהודייה שערבה לחוב בעלה שבתאי , לאחר שהוצגו העדים בפני הקאדי הוא חייב את הערבה בכל סכום החוב ( תעודה . ( 475 מפקד יחידת היניצ'רים , שמכר בעבר מטען של תאנים ליהודי בירושלים , הסכים לדחות את תשלום התמורה לארבעה חודשים . עתה משחלפו שנה וחצי ללא פרעון תבע הקצין את הסכום מאשתו של בעל החוב , שערבה לו בזמנו . התובע הצליח להציג רק עד אחד שהעיד למענו , ומאידך נשבעה הנתבעת כי לא נתנה ערבות לבעלה על חוב זה . לפיכך דחה הקאדי את הת...
אל הספר