לב . שיפוץ מבנים ציבוריים ופרטיים על רקע הפעילות הכלכלית הענפה של היהודים , שכירת בתים וקנייתם על ידיהם , העליות שהגיעו מרי פעם וכספי התרומות שנשלחו לירושלים - אפשר בהחלט להניח , כי נוצר הצבר הון אצל פרטים או אף בקופת ההקדש של הקהילה . כסף זה נוצל לא רק לתשלום קנסות , היטלים והחזר חובות , אלא גם לשיפוצם של מבנים קיימים . ראינו בתעודות הקודמות כיצד הותר ליהודים לשפץ מבנים השייכים להקדש מוסלמי כתנאי לשבירתם וכהקדמה לכניסה למגורים בהם . גם מבנים השייכים ליהודים עצמם , שנפגעו בשל פגעי טבע ( גשמים , רעידות אדמה ) זכו לשיפוץ על ידי בעליהם . הביצוע של פעולות הבנייה נעשה בידי פועלים ובעלי מלאכה מוסלמים , על הפיקוח המקצועי היה מופקד הבנאי הראשי " ) מעמאר באשי ( " והאחריות הכוללת היתה בידיו של הקאדי . בראשית המאה פנו פרנסי הקהילה האשכנזית אל הקאדי והציגו בפניו פרמאן שהגיע מאיסתנבול שעניינו היה בדיקת מצב בית הכנסת והרשאה לשפצו ולהחזירו למצבו הקודם . בשל חשיבות הנושא הסכים הקאדי לצאת למקום בעצמו , ושם גילה , כי המבנה "נוטה ליפול ולהיהרס" - כך בית הכנסת וכך גם רבים מחדרי ה"חצר" האשכנזית . הוא התיר...
אל הספר