לא . הקדש התעודה המובאת להלן היא דוגמה של מוסר , שהתקיים בקהילה היהודית בירושלים מראשית השלטון העות'מאני ( ואף משנים קודמות לו , ( אך את עיקר תפוצתו בקרב קהילה זו נראה במאה הי"ט . זהו הקדש משפחתי , אשר בנוי על פי הדגם של הקדשים מוסלמיים הן מבחינת המינוח הן מבחינת התוכן . אברהם היהודי הקדיש בשנת 1723 את שני החדרים שבבעלותו בבית בשכונת אל שרף לטובת עצמו כל עוד הוא חי , ואחר כך לטובת בניו ובנותיו ( שייהנו מן הפירות על פי הדגם של חוקי הירושה באיסלאם , כלומר , הבן יורש כפליים מן הבת . ( המקדיש אף קבע את שיטת האחריות לניהול המעשי של ההקדש ואף את זו שנועדה לפיקוח על ההכנסות וההוצאות . הואיל והסדר זה נגע לא רק למשפחת המקדיש או לקהילה , אלא גם למערכת החברתית הכלכלית של ירושלים , היה צריך לעגנו בחוק ולתת לו גושפנקה מחייבת - וכך הובא הדבר בפני הקאדי שאישר את ההקדש כבר תוקף ומחייב את הכול . 435 יהודי מקדיש נכסים לטובת משפחתו
אל הספר