כט . נכסי דלא ניידי : קנייה מכירה ושותפות כט . 1 / קנייה ומכירה מוחלטת ריבוים של נכסי דלא ניידי בבעלות יהודים בירושלים העות'מאנית אינו עוד בחזקת חידוש ; למעלה ממאה בתים כאלה מנינו במאה הט"ז וסביר להניח , כי חלק ניכר מהם עדיין היה בידיים יהודיות גם במאה הי"ח . על רקע הקשיים הפיננסיים הרבים שנערמו על דרכם של יהודי ירושלים במאה הזאת יש מקום לבדוק את מידת השפעתם של אלה על בעלות יהודית על נכסי דלא ניידי . ככלל מצאנו עיסקאות רבות של קנייה ומכירה על ידי יהודים , אך הקבוצה הגדולה ביותר בתחום זה היא של יהודים שמכרו נכסיהם לאחרים , בעיקר למוסלמים . תופעה זו שחזרה על עצמה כמעט כל המאה , ניכרת במיוחד בשליש הראשון שלה , כאשר עול החובות העיק על הקהילה היהודית בד בבד עם התערערות הבטחון ברכוש לנוכח הקשיים הפיננסיים הכלליים והפרטיים . ב 1702 אישר בית הדין של קהיר את תביעתו של מוסלמי לממש את בעלותו על בית וחצי וחנות שקנה מיהודים בירושלים ( תעודה . ( 408 ארבע שנים לאחר מכן מכרה יהודייה בקהיר לנכבד מוסלמי בית ליד שער ציון בירושלים , שאותו ירשה מבעלה המנוח ( תעודה . ( 409 ב 1715 מכר יהודי ספרדי ירושלמי ...
אל הספר