יח. התנכלויות ליהודים מחוץ לקהילה ובתוכה

יח . התנכלויות ליהודים מחוץ לקהילה ובתוכה היחס ליהודים בירושלים היה תוצאה של מערכת החיים היומיומית שהתנהלה בינם לבין שכניהם מצד אחד , ובינם לבין מערכות השלטון שבעיר מצד שני . עם זאת חשיבות רבה נודעה לעמדתו של הסולטאן במי שקובע דפוסי התנהגות ודרכי התייחסות ליהודים . ראינו לעיל התבטאויות מטעמו של הסולטאן בנושאים ספציפיים , כמו ענייני קבורה או הסדר פרעון חובותיהם של היהודים . הרוח החיובית שנשבה מהם ( תעודות 159 , 89 ו ( 160 עולה ובאה גם מן הצו משנת 702 ו . גם כאן לא היתה זו הצהרת כוונות בעלמא , אלא תשובה לפנייה , כשתלונה בצדה , שנשלחה על ידי יהודי ירושלים לאיסתנבול . בפנייתה תיארה הקהילה את הלחץ הרב שלוחצים אותה המושל , אנשיו ואף הקאדי וסגנו , את פגיעתם בחופש הפולחן של היהודים , את גזל הכספים הרבים הנעשה בתואנות שונות ואת התערבותם בניהול ענייניה הפנימיים . בתשובה לפנייתם הורה הסולטאן לכל אנשי השררה בירושלים - דתיים כצבאיים - לחדול מלהתנכל ליהודים , אך אם תימשכנה ההתנכלויות יש לדווח את כל פרטי המקרה לאיסתנבול כדי שיוכלו להינקט צעדי ענישה כנגד מפירי הצו . יש להניח ליהודים לחיות את חייהם ול...  אל הספר