ב , קראים כבר בתעודות מן המאה הט"ז נזכרים הקראים כתת יחידה נפרדת בין יהודי ירושלים . הם מופיעים בהן כבני פלוגתא של היהודים ה"רבניים" הן לגבי החזקה על קבר שמואל הנביא "אל נבי סמויל" ליד ירושלים הן בענייני קבורה וסכסוכים של יחידים על בעלות וחזקה בנכסי דלא ניידי . דברים אלה מתקיימים גם במאה הי"ח , אלא שכעת בולט יותר אופיה המאורגן והקיבוצי של הקהילה הקראית . ואכן , כפי שמצאנו לגבי עדות נוצריות שונות או לגבי הקהילה הספרדית , כך אנו מוצאים כי גם לקראים מונה ראש לקהילה , הנושא בתואר של האחראי המדבר " ) מתכלם ( " מטעמם והוא הוא המתדיין עם ראשי היהודים ה"רבניים' על הסדרת החובות הכספיים של קהילתו ( תעודה . ( 36 במסגרת הקהילה הקראית אנו מגלים גם בעלי תפקידים אחרים . רבנים " ) חכמים" - המונח העברי המקורי המופיע בתעודותינו בצורות שונות של תעתיק , ביחיד וברבים ) ואף גבאי של בית המדרש הקראי ( תעודה . ( 34 הגבאי " ) שוער , " "בואב" במקור ) היה אחראי על ניהול ענייניה הכספים של הקהילה הקראית ועל בית הכנסת שלה , וכן עסק באיסוף דמי ההיטלים שהוטלו על הצליינים הקראים בבואם לירושלים . גם כאן , בדומה לתעודה ,...
אל הספר