העדות הארכיאולוגית על ההתנחלות ביהודה ובנגב המצב ויישובי ערב ההתנחלות כיצד משתלבות מסורות אלו , השונות זו מזו , עם העדות הארכיאולוגית , שגם היא מקוטעת כמותן , ורב בה החסר על המושלם , המרומז על הוודאי ? בשניים מן החבלים הגיאוגראפיים של יהודה לא התקיים כל יישוב בתקופה הכנענית : מדבר יהודה לא היה מיושב במשך אלפי שנים , בין התקופה הכלקוליתית ( האלף הרביעי לפני הספירה ) לבין התקופה הישראלית , ואף בזו האחרונה לא התחיל יישובו של המדבר לפני המאה התשיעית לפני הספירה . בנגב , כלומר בבקעת באר שבע-ערד , נתקיימו יישובים — בהם אף יישובים עירוניים גדולים , כגון ערד — בתקופת הברונזה הקדומה ( האלף השלישי לפני הספירה , ( וכן שני יישובים מבוצרים קטנים יותר — בתל מלחתה ובתל משוש — בתקופת הברונזה התיכונה ( המאות השמונה עשרה והשבע עשרה לפני הספירה . ( עד כה לא נתגלה בשום אתר באזור זה ממצא ארכיאולוגי בן תקופת הברונזה המאוחרת ( המאות השש עשרה עד השלוש עשרה לפני הספירה . ( לא כן הדבר בנגב המערבי , שבו התקיימו יישובים עירוניים גדולים , ערים בצורות ואף יישובי פרזות במשך כל האלף השני לפני הספירה , מתל שרע שבפאתו ...
אל הספר