לא . עבדים ושפחות יהודים בירושלים החזיקו ברשותם עבדים , ובעיקר שפחות . התעודה העוסקת בעבד ( תעודה מס' ( 456 מתארת עיסקה מורכבת מעס , שבה מכר יהודי מקהיר עבד נרצרי קתולי שהיה ברשותו לנוצרי קופטי בירושלים . את עיקר תמורתו 2 / 3 — מסך של 50 מטבעות זהב — קיבל מידי יהודי אחר ( שוודאי היה חייב לקופטי סכום כסף זה , ( ובחלק מן הסכום קנה שמן זית להארת מערת המכפלה בחברון . רבים יותר הם איזכורי שפחות בשירותן של גברות יהודיות : שפחה כושית , שנמצאה על ידי יהודי לאחר שאדוניה היהודי נטשה מחוץ לעיר , היא הובאה על ידיו לבית הדין ושם טענה , כי מוסלמית היא . אשר על כן הורה הקאדי להעבירה למצודה ולתיתה למשמרת זמנית בידי סגן המפקד שם ( תעודה מס' . ( 453 אסור היה ליהודי להחזיק בעבד או שפחה מוסלמים , ומשהתברר כי כך אירע , היה בית הדין משלח את המעורבים בדבר לחופשי : כך בעת סכסוך בין אישה יהודייה לשפחתה טענה הראשונה , כי נוצרייה היא , ואילו האחרונה טענה , כי היא מוסלמית . להוכחת דבריה אמרה השפחה את דברי העדות ( שהאדה , ( המורים על אמונתה באסלאם , ואשר על פיהם מתאסלם אדם , גם אם לא נמנה בעבר עם בני דת זו . או...
אל הספר