כז. אפוטרופסות

כז . אפוטרופסות בפרקים קודמים ראינו את מידת מעורבותה הרבה של האישה היהודייה בחיי הכלכלה בכלל ובפעילות הכלכלית של משפחתה בפרט — כבעלת מקצוע משל עצמה , כבעלת נכסים הדואגת לשיפוצם ושימורם , כמקדישה נכסים לצאצאיה או לעניי הקהילה וכמשתתפת פעילה בבית הדין , אשר נדרשת להסיר ברבים את צעיפה ואת התכשיטים המכסים את פניה — כל זאת כדי שאפשר יהיה לזהותה בפני הקאדי . בפרק זה מופיעה האישה כאפוטרופסית על ילדיה הקטנים — לא פחות , ובדרך כלל אף יותר , מאפוטרופוס זר או מאחיו של בעלה המנוח ( תעודות מס' ו . ( 414 , 413 , 412 , 41 אין ספק , כי המסגרת החברתית והמציאות הכלכלית והתרבותית דאז נתנו עדיפות ברורה למינויו של גבר מבני המשפחה לאפוטרופוס על קטינים ו כך , למשל , במקרה של דודם של שמונת יתומיו של יצחק האשכנזי . אולם משהתברר , כי בנסיבות חדשות שנוצרו נאלצת האם לעזוב את ירושלים ולשוב לעיר מולדתה , אישר הקאדי את ביטול האפוטרופסות הישנה ומסירת תפקיד זה לידי אמם של הקטינים הללו ( תעודה מס' . ( 412 מוסד האפוטרופסות נועד להבטיח את זכותם של קטינים וקטינות על נכסים שהוריש להם אביהם , לשמור על האינטרסים שלהם בעיסקאו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי