כד . הקדשים אחד הביטויים המוסדיים לקיומה של בעלות פרטית על נכסי דלא ניידי הוא קיומו של מוסד ההקדש : אי אפשר להקדיש נכס , אלא אם כן הוא בחזקת בעלות מלאה . בעצם הפיכתו של הנכס להקדש פוקעת זכות הבעלות ונותרת בידי המשתמשים רק זכות פיקוח ושימוש . הואיל ומצאנו קיום רחב למדי של בעלות פרטית של יהודים על נכסי דלא ניידי בירושלים , מן הדין לחפש ולמצוא גם הקדשים של נכסי דלא ניידי כאלה . ברבים מן ההקדשים המוסלמיים של ירושלים קדמה תקופת ההקדשה לכיבוש העות'מאני : רבים מאוד מהם מן השנים של שלטון הממלוכים , ואפילו מן התקופות המאוחרות יותר של שלטון זה . גם לגבי הקדשים יהודיים קיים מקרה דומה 1 בנינה היהודייה המוגרבית הקדישה בשנת 1455 את ביתה שבירושלים לבנה ולבניו אחריו ; ואם לא ייוותרו צאצאים , תעבור זכות ההנאה מן הנכס ליהודים העניים שבירושלים ואחריהם לטובת כיפת הסלע . מאחר שהבן לא הותיר יורשים אחריו , זכות ההנאה נותרה לעניי היהודים בירושלים , וכך אימתו את כתב ההקדש הקאדים של ירושלים בשנות החמישים למאה הט"ז ( תעודה מס' . ( 367 הקדש אחר , שנוסד על ידי יהודייה בירושלים באמצע שנת , 1554 כלל שני בתים ב"שכונ...
אל הספר