יח. מוות

יח . מוות בית הדין עסק בתדירות גבוהה למדי במקרי מוות של יהודים ? כל אימת שנמצאה גופתו של יהודי או שדווח על היעלמו מתוך חשד סביר שמת , היה בית המשפט מתערב בנסיון לקבוע את סיבת המוות ונסיבותיו . כאשר היה המוות טבעי , היו בני משפחתו הקרובים ( אישה ובת במקרה דנן ) נדרשים לזהות את הגופה ולהצהיר מפורשות בבית הדין , כי אינם מאשימים אדם במותו ( תעודה מס' . ( 187 כשעסק קברן יהודי בפינוי קברים ממערה בהר הזיתים , אירעה התמוטטות קרקע והיהודי נקבר תחת המפולת . ראשי הקהילה פנו אל הקאדי וביקשוהו לשלוח מומחים ואנשי ציבור כדי לוודא שמותו נגרם בתאונה ולא בידי אדם ( תעודה מס' . ( 189 בדיקה דומה נעשתה במקרה אחר , כשאישה יהודייה יצאה לרחוץ במעיין השילוח ומתה : הפעם נשלחו כמובן שתי נשים מוסלמיות לבדוק את הגופה ולוודא , כי אין בה כל סימני אלימות . לאחר הבדיקה , העיד בעלה , כי היתה חולה חודשים מספר קודם לכן , וכי הוא הרכיבה על חמור וירד בלוויית שני אנשים נוספים כדי שתרחץ במימי המעיין , שמא יוטב לה כתוצאה מכך . מותה , כך עלה מן העדות ומן הבדיקה הגופנית , היה מסיבות טבעיות , ולמען הסר כל ספק נרשמו כל פרטי המקרה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי