טו . מריבות ואלימות בין יהודים לבין עצמם אלימות מילולית וגופנית היתה נקוטה לא רק ביחסים בין מוסלמים ליהודים , אלא אף בין יהודים לבין עצמם . כאן , כמובן , נעדר לחלוטין המרכיב של אלימות מצד בעלי שררה , שאותה ראינו בפרק הקודם , אולם גם בין יהודים לעתים הדרדרו הדברים לשפל עמוק . פעמים היו אלה קטטות בין נשים : גידופים ומהלומות משני הצדדים , שזכו לעונש של הקאדי על כך , מריבות בין אישה לצרתה שנסתיימו בתקיפה גופנית , לעתים אף עד כדי גרימת הפלה לאחת המתקוטטות ( תעודות מס' . ( 167 , 165 , 161 סוג אחר של אלימות כלפי נשים היה תקיפתן בידי גבר יהודי , ולמרות הכחשותיו של התוקף , הצליחו להביא להרשעתו בבית הדין באמצעות עדים מוסלמים ( תעודה מס' . ( 164 אולם הסוג הרווח ביותר של אלימות בין יהודים היה בין גברים . לעתים היו מעורבים בכך אנשי רשות כמותקפים או בתוקפים ללא כל הצדקה ; יעקב פלאק , זקן היהודים , הותקף והוכה על ידי אחד מבני הקהילה ואף הוכיח את טענתו בבית הדין -,או אותו יהודי , שבמסגרת סכסוך אזרחי עם יהודי אחר שלח אחריו את אחד מחיילי המצודה , אשר תפס אותו בהיותו מחוץ לירושלים , החזירו בכפייה העירה ...
אל הספר