. 18 בימי בית עבאס והפאטמים ניצחון הח'ליפים מבית עבאס הביא להעתקת מוקד שלטונם מזרחה , למעוזיהס בעיראק ובפרס . שינוי זה חיזק את מעמדם של הפרסים באימפריה המוסלמית , והם נעשו מאותה תקופה ואילך הגורם הדומיננטי באזור , על חשבון האוכלוסיה הסורית ארץ ישראלית . מעשי האמיים ומפעלם היו לרועץ בעיני שליטי בית עבאס , ואלה החלו מטפחים איבה וסלידה עמוקה נגד כל מעשי קודמיהם . יש להתפלא אפוא שרעיון קדושתה של ירושלים , שבאיסלאם זה מקרוב נולד , החזיק מעמד . נראה שרעיון זה כבר נקלט בעולם המוסלמי , עד כי שוב לא היה אפשר לנגחו ולנפצו / שאם לא כן , קשה להניח שהעבאסיס היו משלימים עמו . אפשרות אחרת היא , שבעניין זה יותר מכול פעל הרצון שלא להפקיר את ירושלים לנצרות . הנצרות , במיוחד הנצרות הביזנטית , דאגה לשאת ברמה את שם ירושלים ? בין משוס שהייתה אבן יסוד בבניין הדת הנוצרית ואמונתה ובאירועים הקשורים בחיי ישו ובמותו , ובין משוס ששליטיה הבינו שבסיוע לטיפוחה של תודעת ירושלים ובהבטחת מעמדה הם מותירים נקודת זינוק טובה לכל הזדמנות שיזמן להם הגורל . גם הנצרות המערבית לא טמנה את ידה בצלחת , וקיסר גרמניה , קרל הגדול , בנ...
אל הספר