הפיוט גיוון התפילות היצירה הפיוטית תופסת מקום בולט בכלל היצירה הרוחנית של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית . הפיוט ( מן המלה היוונית פויאיסיס - שירה ) היתה יצירה שירית , שליוותה את תפילות החובה , תפילות הקבע ( ואף את תפילות הרשות , ( בייחוד בשבתות ובימים טובים , כדי להבטיח את גיוונן . דומה , כי בתחילה החליף הפיוט את רוב נוסחאות הקבע של התפילה , בייחוד בשבתות ובמועדים . לאחר זמן נלווה הפיוט לברכות של אירועים פרטיים ( חתונה ; מילר ;; אבלות ועוד . ( אפשר , שעוד משלב מוקדם בהתפתחות הפיוט נועדו הפיוטים לזמרה , תך לכך כמה רמזים , כגון המבנה הקפדני של ה"קדושתא" ועוד . אף יש רמזים לפעילות מקהלתית בבתי הכנסת . מכל מקום ברור , שהפיוט נתקבל ברצון על ידי החכמים ורוב ציבור המתפללים . מקורות הפיוטים
אל הספר