מאגיה וספרי כישוף התנגדותם של חכמים לכשפים העיסוק במאגיה וכשפים , אוקולטיסם ואסטרולוגיה , מלאכים ושדים רווח מאוד בכל העולם העתיק , לרבות ארץ ישראל בכלל ויישובה היהודי בפרט . אמנם כבר התורה אסרה בפירוש כשפים וקסמים וחכמי ארץ ישראל נתנגדו מאוד לעיסוקים אלו , שראו בהם "דרכי האמורי , " דרכים של עבודה זרה . להיטותם ודבקותם של הנוצרים , שהיו אדוקים ושטופים בעניינים אלו , שימשו טעם נוסף להתנגדותם החריפה של חכמי הארץ , בייחוד מאז התפשטותה הגוברת והולכת של הנצרות למן אמצע המאה השנייה ואילך . אולם המציאות עשתה את שלה , ועל אף התנגדותם של חכמים נתפסו הרבה יהודים לאמונות תפלות ואף לכשפים . אף לא תמיד קל היה להבחין ולהבדיל בין חסידות מטיפוס סגפני ופרישות בעלת אופי מיסטי לבין העיסוק במאגיה וכדימונולוגיה מחד גיסא , ובין מעשי נסים ומופתים , או מעשי רפואה עממית , לבין כשפים ממש לאידך גיסא . " דרכי האמורי" הרשימה הארוכה והמפורטת של "אלו דברים מדרכי האמורי" ( תוספתא , שבת ו [ ז - [ ז [ ח , ([ שנאסרו , מעידה היטב עד כמה מצויים ורווחים היו מנהגים ומעשים אלו בקרב היהודים בארץ . ברשימה זו כלולים מעשי סגולות ...
אל הספר