סופה של ספרות ישראל מימי בית שני היצירה הספרותית בין מרד למרד בימי בית שני נתהוותה בקרב היהודים בארץ ישראל , בלשון העברית ובלשון הארמית , יצירה ספרותית ענפה ומגוונת ביותר , ששרדה ונשתמרה והגיעה אלינו רק בחלקה . יצירות ספרותיות רבות נשתמרו , בתרגומים ללשונות שונות ומשונות , בכנסיות נוצריות שונות , שבהן נחשבו היצירות הספרותיות הללו קדושות . יצירות ספרותיות אחרות , שנשתמרו בלשונותיהן המקוריות , נתגלו בסוף המאה התשע עשרה בגניזה שבקאהירה ובאמצע המאה העשרים במדבר יהודה , בעיקר בקמךאן ( בחורבה ובמערות שבסביבותיה ) ובמצדה . הספרים הקדומים ביותר , שהגיעו לידינו , נתחברו , כנראה , במאה הרביעית לפני ספירת הנוצרים , בתקופת שלטון פרס . חורבן בית שני לא שם קץ ליצירה הספרותית הזו . בעולם הנוצרי נשתמרו חיבורים של יהודי ארץ ישראל , שנתחברו בתקופה שבין חורבן בית שני לבין מרד בן כוסבה . כמה מהם עוסקים בעיקר בחורבן הבית . ספר ב ייד
אל הספר