138 אביהו זכאי הראשונה בשנת 1977 . תיאור המאורעות בחייו בספר האוטוביוגרפי 283 משמע עד לעשורהשני “ממשיך עד לעצם היום הזה ( 2015 ) “, השני של המאה ה- 21 . ספר זה אינו מבוסס על פיצול של זמנים, מרחבים וחוויות, אלא הוא כרונולוגי מבחינת תוכנו וצורתו . המחבר הגיע כביכול לביסוס וביצור זהותו ועצמותו, ולכן נמצאים בבסיסו זיכרונות המושתתים על עובדות גלויות ולא על חוויות פנימיות- קיומיות כמו בספרו הראשון . אך שום תפניות ותמורות בחייו של פרידלנדר לא חשובות כמו יכולתו לראות ולתאר אותם . הזיכרון מהווה חוויה קיומית עבור פרידלנדר . יתרה מזאת, לגביו זו מהותו של המצב האנושי . זו הסיבה לכך שמוטיב הזיכרון מופיע לא רק בכותרות שני ספריו האוטוביוגרפיים, אלא גם בספריו הלא- אוטוביוגרפיים העוסקים בשואה, כגון גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות : 1933 - 1939 ( 1997 ) , ו גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה 1939 - 1945 ( 2007 ) , העוסקים אף הם בזיכרון, אבל לא בזיכרון אישי אלא בתיעוד מקיף ורב-יריעה של רדיפות היהודים בגרמניה הנאצית, ומאוחר יותר של גורלם בתקופת השואה . אך האמנם כך ? שהרי גם כאן, בשני ספרי ההיסטוריה ה...
אל הספר