148 דן אוריין אלו ששכבו על ידי בחפירות של עיבדיס, אלו שהיו נתונים להרעשת מרגמות ופצצות אווירונים כמוני, בדיוק כמוני, שיחד בנינו מולדת חדשה . . . מצחיק, מה ? מצחיק ומגוחך לשמוע מפי שואַרצֶה-מרוקני מקזה שהוא נלחם על מולדת חדשה ? ובכן, תשמע, כל אלו החברים שלי, לאחר המלחמה מי שהוא הזמין אותי לביתו, להוריו, לשמוע איך מנגנים תקליטים בפטפון, שם על המרבדים והכורסאות, והאמא הטובה והמתוקה שלו שהיא נקייה ומצוחצחת ומביאה תה, תה צח בכוס נקיה על מפה נקייה ? ! איש לא הזמין ! קזבלן נמחק - אתה שומע ? קזבלן לא מת בקרבות, לא נהרג ולא היה פגר מסריח, בשדות של עיראק-סואידן ופלוג'ה . קזבלן ממשיך לחיות, אבל הוא חי גרוע מכלב, גרוע מפגר מצחין, גרוע מאיש בלי ידיים ובלי רגליים, כמו רבים מחברי הנכים . מדוע ? הה, אתם שואלים מדוע ? מפני שהראש שלי מתפוצץ . מפני שקזבלן היה טוב לקחת "בונגלור" לפוצץ גדרות-התיל, להסתער, להוציא פצועים, אבל קזבלן לא טוב בשביל לשתות תה עם אותם החברים . קזבלן, אתה מבין, קזבלן טוב בשביל לשפוך את דמו, את המעיים שלו החוצה על התיל, אבל הוא לא טוב בשביל לשתות תה בחברה הגונה [ . . . ] אתה אל תפסיק...
אל הספר