דֵחו אותי שוב, לא רוצים אותי, ואז אני אלך עֵודֵ פעֵם לעֵשב, עֵודֵ פעֵם אשתמש בסמים, עֵודֵ פעֵם לצינוקֹים . אפשר וצריך במקֹום זהַ, במקֹום להַתכחש לרגש הַאמיתי, להַגידֵ לעֵצמי - זהַו . אני אנסהַ שוב, כי אני לא עֵושהַ את זהַ בשביל הַעֵובדֵ סוציאלי ולא בשביל הַאישהַ שלי ולא בשביל הַילדֵים שלי ולא בשביל הַהַורים שלי ולא בשביל אף אחדֵ . אני עֵושהַ את זהַ מהַרגעֵ הַזהַ בשביל עֵצמי, בשביל שאני אפסיקֹ לסבול . רפלקציה 'מועדון בוקר' : הקול האותנטי של האסיר מהַ קֹורהַ כשאתהַ קֹם בבוקֹר בכלא ? איך אתהַ מתמודֵדֵ כשאתהַ לבוש בכתום, עֵם מספר במקֹום שם פרטי ? זאת שאלהַ שעֵלתהַ בחדֵר הַצוות שלנו - הַסיוט שממשיך בכל בוקֹר מחדֵש, כמו ביל מארי ב להתעורר אתמול בבוקר , עֵדֵ שהַאסיר הַופך שוב לבן אדֵם . בכל תחנת רדֵיו שמכבדֵת את עֵצמהַ יש "מועֵדֵון בוקֹר", שלו אנשים מקֹשיבים בפקֹקֹים בדֵרך לעֵבודֵהַ . בכלא אין פקֹקֹים, אבל יש הַתמודֵדֵות יום יומית עֵם הַמציאות, וזאת בדֵיוקֹ הַעֵזרהַ שמציעֵ "מועֵדֵון בוקֹר" ברדֵיו פוקֹוס . מהַ שמייחדֵ את "מועֵדֵון בוקֹר" ברדֵיו פוקֹוס הַוא הַאותנטיות הַמוחלטת של הַתוכן . אין כ...
אל הספר