אחד, משפחות יהודיות וערביות חלקו חצרות משותפות, יהודים וערבים בילו יחד במקומות בילוי משותפים, בבתי קפה, קולנוע, שפת הים ועוד, וילדי שתי הקהילות למדו באותן מסגרות חינוכיות 173 מצד שני, ולעיתים גם נערכו חתונות שקשרו את שתי הקהילות . העיתונות הערבית עודדה בהלה וחרדה בקרב ציבור הקוראים ; העיתון אל‑ אסלאמייה כתב כי : מצטער על זה שהממשלה מעלימה עין מאת היהודים, המשתמשים בכל הזדמנות כמו חג הפורים להפגין בארץ ערבים זו להניף דגלים וסמלים ציוניים שונים, דבר המסעיר את רוחות הערבים ומכאיב את ליבם [ . . . ] אין זה מכבודו של עם נאור התובע את זכויותיו ושואף לחיי חירות ועצמאות להשתתף בשמחתו של עם השואף לגזול את ארצו ממנו ולהוציא ממון רב בחגיו [ . . . ] בושה היא, שהערבים נדרשו [ . . . ] לנדב לניזוקי השרפה ביפו ולא נענו, ואחר כך הוציאו מאות לא"י מחיר כרטיסים לנשפי פורים . 174 למרות זאת, בפורים חגגו עם היהודים ערבים רבים "בתרבושים 175 למרות שהעיתונות קראה להחרים את ובבגדים אירופיים", חגיגות היהודים . העיתונות הערבית במצרים סיקרה בהרחבה את העדלאידע בתל אביב : סופרו של אל‑ מוקטם תיאר את התהלוכה "באופן אובי...
אל הספר