היו : "איך תוכל עכו להמסר ליהודים . העיר הערבית המוסלמית, בעלת הערך ההיסטורי, בירת נפוליון, המבצר אשר בשעריו ניגפו הצלבנים, לעכו הזו ייאמר עכשיו : 'היי יהודיה ! ' וחיפה, זו העיר שגדלה, והנפט רוחץ את חופה [ . . . ] היא יהודיה כמו תל‑‑אביב ? האם יש בה רוב יהודי ? [ . . . ] אין הארץ כעך שאפשר לחלקו לשנים" . 91 פלשתין שואל "האם זו עצמאות - למסור 350 אלף ערבים לשלטון יהודי [ . . . ] ולחציו השני של העם הערבי נותנים אדמת הרים וחולות מדבר . מדוע [ . . . ] נזהרה הועדה מלמסור 400 אלף יהודים למרותו של שלטון ערבי [ . . . ] הועדה זיכתה את היהודים במדינה [ . . . ] זיכתה 92 את היהודים במה שחלמו ובמה שלא חלמו" . בתחילת שנת 1938 הצהיר בן‑‑גוריון על משא ומתן המתנהל בין קבוצה יהודית וקבוצה ערבית . מהלך זה עשה רושם "עגום על העסקנים הערבים שייחלו לתוצאות טובות מהמו"מ הזה . 'פלשתין' וגם 'אל דפאע' קבלו מעסקנים שונים בארץ ובסוריה מכתבי נזיפה על שפרטו פרטים ממהלך המו"מ וגרמו להכשלתו" . 93 באחד 94 לעאדל ג'בר בירושלים, הודיע טנוס ממכתביו של ד"ר עזת טנוס 95 לטענתו, הם שאינו מרוצה משיחותיו עם אנשי משרד המושבות . ה...
אל הספר