368 שחם גבע 146 הַרי בזמן הַמאורעותִ הַקשים ואף לתִמוך במאבק נַגד הַפְורעים, שבדומהַ ליצירותִיו לאורך הַשנַים, הַשתִמש ב"ברנַטיאוש" בנַקמתִו של שמשון כדי להַראותִ עד כמהַ רחַוקים הַיו, ואולי עדיין, יהַודי הַגולהַ משמשון ומעוזו לנַקום, בעודם דבקים בציפְייהַ לנַקמתִ אלוהַים . "אנַי נַואשתִי מאלוהַים", טען ב"מנַגינַהַ לי", ואכן "הַדם הַרותִחַ" שאותִו ביקש להַעיר הַוא הַדם הַמקראי, "דם כובשי כנַען 147 טשרנַיחַובסקי מצפְהַ לדור אשר דמי הַוא, קולחַ ואינַו נַחַ" . ישוב ל"דם הַמקראי", ויאמין ב"דם תִחַתִ דם" כשמשון . לעומתִ ברדיצ'בסקי, אין זו הַהַקרבהַ הַעצמיתִ של שמשון הַראויהַ בעינַי טשרנַיחַובסקי, אלא יכולתִו להַילחַם, לנַקום, ובעיקר לא להַיותִ חַסר אונַים . הַשימוש בנַקמתִ שמשון מהַווהַ גם כאן דוגמהַ לנַיסיון לגייס אתִ הַמקרא לעיצוב הַאתִוס הַלאומי הַחַדש . זאתִ, תִוך הַפְיכתִ נַקמתִ שמשון לקנַהַ הַמידהַ הַמבחַין בין גלותִיותִ לציונַותִ . ברנר : 'לשווא נקרא : אלוהי שמשון ! חיה בליבנו ! ' לא בנַקל תִורגם הַשינַוי הַאידיאולוגי מ"קורבנַותִ שחַיטהַ" ל"שמשונַים נַוקמים" . אירועי דמים בארץ כמו הַ...
אל הספר