288 שחם גבע המקרא והלאומיות 3 הַציג הַייסטינַגס תִזהַ הַמזהַהַבספְרו בנייתן של אומות ( 1997 ) , אתִ שורשי הַלאומיותִ הַמודרנַיתִ בתִיאור הַמקראי של עם ישראל וריבונַותִו . בנַיגוד לגישהַ הַרואהַ בלאומיותִ תִופְעהַ מודרנַיתִ בעיקרהַ, הַממציאהַ אומותִ, טען הַייסטינַגס כי ללאומיותִ שורשים 5 4 בדומהַ טען סמיתִ' בספְרו האומה בהיסטוריה ( 2000 ) ,עתִיקים . כי לא נַיתִן להַתִעלם מהַדוגמהַ הַמוצגתִ כבר במקרא, כבטקסטים 6 לא נַפְתִור קדומים אחַרים, לרצון ולרגש שייכותִ ללאום ולארץ . 7 עם זאתִכאן אתִ הַוויכוחַ לגבי שורשי הַלאומיותִ הַמודרנַיתִ . יש לתִתִ אתִ הַדעתִ לטענַהַ אחַרתִ של הַייסטינַגס, אשר טען כי הַנַרטיב הַמקראי גם עיצב אתִ תִמונַתִ הַאידיאל של מדינַותִ הַלאום 8 "הַתִנַ"ך", טען, "נַתִן, לעולם הַנַוצרי לפְחַותִ, אתִהַמודרנַיותִ . הַדגם הַמקורי של הַלאום . . . בלעדיו ובלעדי הַפְירוש והַיישום הַנַוצריים שלו, הַלאומים והַלאומיותִ כפְי שאנַחַנַו מכירים אותִם 9 הַצבתִ פְירוש הַמקרא במרכזו של מפְעל לא הַיו יכולים להַתִקיים" . פְוליטי באהַ לידי ביטוי גם בעיצוב רעיונַותִ "הַאמנַהַ הַחַברתִיתִ" בהַ...
אל הספר