134 שחם גבע על ירידתִ מעמד הַמקרא במערכתִ הַחַינַוך והַנַוער הַישראלי . סוגיהַ זו משמעותִיתִ עבור נַיתִוחַ הַקריאהַ הַציונַיתִ-ישראליתִ במקרא ; שכן לטענַתִם בשל נַסיבותִ לשונַיותִ-תִרבותִיותִ שונַותִ, הַישראלים של הַיום "אינַם מסוגלים לקרוא בתִנַ"ך ולהַבינַו ללא הַכשרהַ ארוכתִ 2 טענַתִם בהַמשך מטרידהַ אף שנַים . . . הַתִנַ"ך כתִוב בשפה זרה" . יותִר . לטענַתִם הַקשיים בהַבנַתִ הַישראלי אתִ הַכתִוב במקרא צפְים בגלוי במקרים נַדירים . הַבעיהַ הַחַמורהַ יותִר מאי הַהַבנַהַ, הַיא יצירתִ אשלייתִ הַבנַהַ : "במקרים רבים הַישראלים סבורים כי הַם מבינַים לאשורו אתִ הַתִנַ"ך הַכתִוב עבריתִ, אך בפְועל פְירושם, אשר נַגזר מן הַשפְהַ הַישראליתִ הַשגורהַ על לשונַם, הַוא צר, מצומצם 3 ייתִכן כי הַעובדהַ אינַהַ דרמטיתִ כאשר טועים בזיהַוי ושגוי" . 4 הַבטנַים הַמקראיים, אותִם הַורידו בנַי יעקב למצרים ( בר' מג, יא ) , אבל פְערים לשונַיים יכולים להַוביל גם לשימוש שגוי בכוונַתִו של 5 בהַתִחַשב בכך שהַמקרא הַיהַ ליסוד משמעותִי הַטקסט עצמו . בתִודעתִ הַעבר הַלאומיתִ ונַיתִנַהַ לו משמעותִ בעיצוב הַזהַותִ הַציונַית...
אל הספר