132 אורית שרת פורטר בחלל ריק . אמנם הוא אינו משתתף בקבוצה אך הוא חלק ממנה, ולכן עליו לרתום את חברי הקבוצה לאחריות משותפת גם בנוגע לאקלים שייווצר בקבוצה . "אקלים קבוצה" שמאפשר התפתחות אישית ומקצועית הוא אקלים שבו הערך של "חופש הביטוי" מתבסס כנורמה במרחב בטוח ומוגן, ומכך נגזרים שאר הדברים . זהו האקלים ששמתי לעצמי כמטרה לבסס כמנחה . אקלים קבוצה מיטבי אינו מתבסס מעצמו, ולעתים אף קורה ההיפך מכך, ובקבוצה עלול גם להשתרר אקלים של חוסר שביעות רצון, טענות ומענות, ריבים, מתח וריחוק, ביקורת מתמשכת על המנחה, על המסגרת, על הקבוצה, התהוות תת-קבוצות, איחורים, היעדרויות ועזיבות . ייתכן אף שקבוצה תתפרק בטרם עת מבלי שהמנחה יבין מדוע . על המנחה להכיר את התופעות האוניברסליות הידועות מראש שישפיעו על אקלים הקבוצה, ויבואו לביטוי בכל מיני אופנים ועוצמות בכל קבוצה בכל מקום בעולם . כמו כן עליו להיות מוכן להשפעות בלתי צפויות . השפעות ידועות מראש קשורות לקהל היעד, למטרה, לנושא, למסגרת הקבוצה ולשלבי התפתחות הקבוצה, כמו עונות השנה המתחלפות . כך צפוי שבשלב הראשון של ההשתייכות תשרור אווירה קלילה ומנומסת ; בשלב השני, ש...
אל הספר