10 אורית שרת פורטר שנקרא כך מאחר שרוב הבנות לא היו מרוצות מהתפקיד שקיבלו בהפתעה, והגיבו בבכי תמרורים . אני וחברותיי לאוהל נבחרנו להמשיך לקורס מ"כיות . נאמר לנו שזאת נחשבת מחמאה, אך לא קיבלתי זאת כך . לא שמחתי בתפקיד הזה ולא חשבתי שהוא מתאים לי . המסגרת הצבאית הקשוחה והשרירותית לא התאימה לאופיי . ניסיתי לשנות את רוע הגזרה, אך ללא הועיל - יצאתי לקורס מ"כיות בן שלושה חודשים ובסיומו הוצבתי, כמו חברותיי לאוהל, כמ"כית בבה"ד 12 לכל תקופת השירות . כמ"כית נחשבתי לאנושית ורכה, כנראה כי לא היה לי די אכפת אם יש או אין אבק מעל המשקוף, ולא בכל פעם הייתי עושה מסדר נוסף על שמיכה שלא קופלה כהלכה . אהבתי את המפגש האנושי עם הטירוניות . בזמן מלחמת יום כיפור רבות מהן היו זקוקות לתמיכה ולאוזן קשבת, מה שהסתבר שידעתי להעניק באופן טבעי . כך, תפקיד המ"כית שהתגלגלתי אליו בניגוד לרצוני היה למעשה המפגש הראשון שלי עם הנחיית קבוצה ועם היכולת ללמד, להנחות ולהדריך, שהייתה טבועה בי הרבה לפני שהפכתי מודעת לה . אחרי השירות הצבאי נרשמתי ללימודים באקדמיה למחול על שם רובין בירושלים . למדתי במחזור הראשון שהעניק תואר ראשון ות...
אל הספר