על עיזים וזאבים: קריאה בסיפורים "העיזה המעיזה ושבעת הגדיים" ו"עיזים תאומות"

132 עיונים בספרות ילדים גליון 32 ארנה-תומפסון . יש לציין כי טיפוס סיפורי זה קרוב מאוד לסיפורים מסוג 124 ( שלושת החזירונים ) ומסוג 333 ( כיפה אדומה והזאב ) , אך במאמר זה אתמקד בראשון מביניהם . הגרעין הסיפורי בלב ״הזאב ושבעת הגדיים״ הוא סיפורו של זאב מרושע, אשר מנצל את היעדרותה של העז האם מהבית ומנסה בערמומיות וברמייה לפרוץ לביתה ולטרוף את ילדיה הגדיים הקטנים . ניסוח סיפור חדש המבוסס על סיפור הליבה הוא המקרה המסורתי של ספרות עממית בעלת קיום מרובה, כאשר המספר אינו מציע סיפור חדש אלא מבצע שינויים והתאמות לסיפור מוכר, פופולרי, ומעצב אותו לפי זהות הקהל, הזמן והמקום שבו פועל המספר . כלומר הנסיבות שבהן הסיפור מסופר מעצבות אותו מחדש, תוך כדי שמירה על המבנה הבסיסי של סיפור המקור . רוברט דרנטון ( 1984 , Darnton ) טוען שספרות עממית מציעה תובנות חשובות על חיי האיכרים, וחושפת את אמונותיהם, את ערכיהם ואת מאבקיהם . על ידי ניתוח סיפורי עם, שירים ופתגמים יכולים היסטוריונים לחשוף את המציאות החברתית, התרבותית והכלכלית של קהילות איכרים, וכן את הסוכנות שלהן ואת התנגדותן לדיכוי . ספרות עממית משמשת צוהר לחווי...  אל הספר